הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מתארת את מה שקורה כשלא מצליחים להיפטר מהטראומה. אנשים עם PTSD מרגישים שהם כל הזמן חיים את האירוע שוב ושוב. הם נזכרים בו במפתיע, ללא שליטה, והתחושות הפיזיות והרגשיות מהאירוע עולות מחדש. זה מרגיש כאילו הגוף והמוח לא מצליחים "לכבות" את מצב החירום.  יש גם הימנעות: אחרי האירוע, יש רצון עז להתרחק מכל מה שיכול להזכיר את מה שקרה. זה יכול להיות מקום מסוים, ריח, קול, או אפילו סוג מסוים של אנשים. כל מה שמחזיר את הזיכרון לאירוע נחווה כמשהו שצריך לברוח ממנו.  אולי תרגיש גם תחושת ניתוק מהסביבה ומהאנשים סביבך. רגשות הופכים למעומעמים או "כבויים", והקשרים החברתיים נחלשים. קשה לחוות שמחה או הנאה כמו פעם, והתחושה היא של חוסר תקווה.  דריכות יתר היא עוד תסמין נפוץ: הגוף נמצא במצב של כוננות מתמדת, כל רעש קטן מפחיד אותך, וכל תנועה פתאומית מרגישה כאילו היא עלולה להוביל לסכנה. זה יכול לגרום לעייפות כרונית, לבעיות שינה, ולתחושת מתח תמידי.

אם עברת אירוע כזה, ייתכן שאתה מרגיש שאף אחד לא באמת מבין מה עובר עליך. כל התגובות האלה הן נורמליות במצב לא נורמלי. לפעמים, התחושות כל כך עוצמתיות שקשה לדבר עליהן. אולי אתה מרגיש מנותק או שאתה נמנע ממקומות ואנשים שהיו פעם חלק מחייך. לפעמים, הפחד והדריכות לוקחים כל כך הרבה מקום בחיים שלך, שקשה לזכור איך החיים היו לפני האירוע.